דוח אחריות תאגידית 2016 > חוסן סביבתי

ניהול משאבים

חברת נשר גיבשה מדיניות סביבתית על בסיס העקרונות של גישת האקולוגיה התעשייתית.

תחום האקולוגיה התעשייתית עוסק במעבר מתהליך תעשייתי לינארי, שבו משאבים עוברים דרך שרשרת הייצור ובסופו הופכים לפסולת, למערכת סגורה שבה פסולת יכולה לשמש כתשומה עבור תהליכי ייצור חדשים. העשייה בתחום מתמקדת בנושאים הבאים: זרימת חומרים ואנרגיה, השינוי הטכנולוגי בהקשר סביבתי, מחזור חיים, תכנון ועיצוב, מדיניות סביבתית מונעת מוצר ועוד. במסגרת אימוץ עקרונות הגישה, נשר עושה שימוש בתוצרי לוואי של תעשיות אחרות הן כתחליפי דלקים והן כתחליפים לחומר גלם ומשיבה פסולת תהליכית היסטורית לתוך תהליך הייצור. בנוסף, החברה עושה שימוש במים שוליים כחלופה למים שפירים במידת האפשר לקרור, הרטבת כבישים ומניעת אבק.

ניתוח מחזור החיים
(Life Cycle Assessment)

ניתוח מחזור החיים (Life Cycle Assessment) מאפשר להעריך את ההשפעה הסביבתית של מוצרים וחומרים החל מכריית חומרי הגלם והייצור, דרך השימוש במוצר ועד סוף חיי המוצר. ניתוח זה מאפשר לזהות פתרונות בהפחתת פליטות גזי החממה ומציאת חלופות לחומרים מזיקים ומאפשר השוואה בין ההשפעות הסביבתיות של מוצרים שונים.
נשר בחנה מספר ממוצריה על פי שיטה זו בעזרת תוכנות מחשוב מהמתקדמות בעולם, ובשנת 2014 החלה לפרסם תצהירים סביבתיים למוצריה (EPD – Environmental Product Declarations).

תעודת זהות סביבתית
EPD – Environmental
Product Declarations

epsd

נשר היא החברה הראשונה בישראל שפרסמה תצהירים סביבתיים. החלטה זו נבעה מהשאיפה לקדם את הבנייה הירוקה בישראל מאחר שמלט, בשימוש נכון, הינו תשתית מצוינת לבנייה ירוקה. התצהיר מפרט את כל ההשפעות הסביבתיות של מוצרים, החל משלב אספקת חומרי הגלם ועד השילוח ללקוחות משער המפעל. מטרת התצהיר היא להנגיש לצרכן הסופי בשקיפות מלאה את כל המידע הסביבתי הנוגע למוצרים ולאפשר ללקוח לכלול שיקולים סביבתיים בבחירת המוצרים.
הדיווח של ה- EPD כולל מידע אודות מדרך הפחמן והשפעת המוצרים על שינויי אקלים, פגיעה בשכבת האוזון, פליטת חומציות לקרקע ולמים, העשרת גופי מים ביסודות הזנה (Eutrophication), פליטת מזהמי אוויר, השפעות בריאותיות-סביבתיות ופגיעה במשאבים טבעיים ובבתי גידול.
השוואה של הביצועים הסביבתיים בתצהירי נשר לאלה של יצרני מלט מובילים באירופה מראה כי תהליכי הייצור והביצועים הסביבתיים של נשר עומדים בכל קנה מידה אירופאי.

בשנת 2014 נשר פרסמה תצהירים סביבתיים (EPD-Environmental Product Declarations) במרשם ה-EPD הבינלאומי עבור שלושת סוגי המלט העיקריים אותם היא מייצרת.

epsd1
Portland cement
CEM II 42.5 NB-LL

epsd2
Portland Cement
CEM I 52.5 N
epsd3
Portland Cement
CEM II 42.5 N/AM-SLV

ענף הבנייה אימץ בחום את הגישה לדיווח סביבתי אודות מוצרים, במיוחד בתחום הבנייה הירוקה. הגישה מקודמת על ידי גורמים בינלאומיים וביניהם ארגון הבנייה הירוקה הבריטי המקדם את תקן ה-BREEAM , וארגון הבניה הירוקה האמריקאי (US Green Building Council) המפקח על תקן הבנייה הירוקה בשם LEED.

ניהול משאבים בר קיימא של חומרי גלם

11.5%

שימוש בחומרי גלם חלופיים

נשר חוצבת את חומר הגלם העיקרי הדרוש לה ממחצבות המצויות בקרבת מפעליה. צמצום ההשפעות הסביבתיות ממחצבות ושיקומן הוא אחד האתגרים העיקריים איתם מתמודדת תעשיית המלט העולמית. אתגר זה דורש ראייה רחבה והסתכלות לטווח ארוך ובתעשייה נעשה חיפוש מתמיד אחר חומרים חלופיים אשר יפחיתו את הכרייה של חומרי גלם ממחצבות (חומרי גלם בתוליים). לרוב נעשה שימוש בתוצרי לוואי מתעשיות שונות הכוללים: אפר פחם מתחנות הכוח של חברת החשמל בייצור הקלינקר וכתחליף קלינקר, גבס שנוצר בתעשייה כתחליף לגבס טבעי, ואדמות מזוהמות בדלק תקני כתחליף לחרסיות. נשר קולטת אבן גיר שהיא תוצר לוואי של תהליך ריכוך מים בתחנת ייצור החשמל בגזר השייכת לחברת החשמל. גם פסולות תהליכית משנים קודמות משמשת כתחליף לחומר גלם כיום. שילוב החומרים החלופיים בתהליך הייצור אינו פוגע באיכות המוצר המיוצר ומשווק על ידי חברת נשר.

שיעור השימוש בחומרי גלם חליפיים בנשר עומד כיום על 11.5%, והחברה ממשיכה כל העת בחיפוש אחר מקורות לחומרי גלם חלופיים.

red

צריכת חומרי גלם

Tonne
  • 2006
    6281700
    1006000
    754212
    171954
    20370
  • 2007
    6587586
    903410
    946738
    69420
    19206
  • 2008
    6132046
    853762
    968348
    57742
    44729
  • 2009
    4847110
    758392
    924305
    44471
    29732
  • 2010
    5517195
    820782
    897694
    124840
    34826
  • 2011
    6092828
    882995
    1037382
    132844
    27802
  • 2012
    5939509
    889467
    1029586
    124361
    32797
  • 2013
    5746558
    771956
    1126746
    139343
    40393
  • 2014
    6107586
    1115318
    1077786
    171122
    68075
  • 2015
    5410328
    1031396
    940357
    159517
    47236
  • 2016
    5343665
    1050704
    870330
    228973
    60790
    • 0M
    • 2M
    • 4M
    • 6M
    • 8M
    • 10M
  • אבן גיר
  • חרסיות
  • חומרי גלם חלופיים
  • גבס
  • חול
שימוש חוזר בפסולת
תהליכית כחומר גלם

נשר הטמינה בעבר כמויות גדולות של אבק כבשנים אשר היווה את מרבית הפסולת המוצקה של החברה. בתחילת שנות ה-2000 התאפשרה החזרת אבק הכבשנים אל תוך תהליך הייצור כחומר גלם לכבשנים עצמם וגם כתחליף לקלינקר. בשנת 2016 הוכנסו חזרה לתוך תהליך ייצור המלט כ-56 אלף טון של אבק כבשנים.

חומרי גלם ממוחזרים

Tonne
  • 2006
    568308
    92490
    7569
    73000
    0
    12845
  • 2007
    632338
    165383
    55833
    83797
    0
    9387
  • 2008
    669809
    161140
    50766
    77769
    0
    8864
  • 2009
    646845
    157429
    47259
    66887
    0
    5885
  • 2010
    640193
    123843
    60555
    68056
    0
    5047
  • 2011
    714630
    133248
    97523
    74787
    12000
    5194
  • 2012
    607220
    160093
    154637
    93201
    12000
    2435
  • 2013
    648241
    131930
    151710
    74793
    116695
    3377
  • 2014
    540962
    114150
    125790
    72515
    221419
    2950
  • 2015
    499092
    138398
    119079
    68791
    106984
    8013
  • 2016
    439125
    96619
    222818
    51388
    55754
    4627
    • 0k
    • 200k
    • 400k
    • 600k
    • 800k
    • 1000k
  • אפר פחם
  • גבס מתעשייה
  • תוצרי לוואי תעשייתיים
  • שבבי ברזל
  • תחליפי אבן גיר
  • תחליפי חרסית

מפחיתים השפעות סביבתיות במחצבות נשר

נשר פועלת לניהול מיטבי של ההשפעות הסביבתיות שעלולות להיווצר מפעילות החציבה, החל מצמצום אבק ורעש, דרך מזעור פגיעה בבעלי חיים וכלה בהעברת פקעות לפני פעילות חציבה.
נשר מקדישה משאבים בתכנון המחצבה בכדי לצמצם את השפעותיה הסביבתיות וככל בעל מחצבה אחר בישראל, משלמת אחוז מסוים מכל טון כרייה לקרן לשיקום מחצבות.

 מחצבת נשר רמלהקדמהתמרהנשר - חרסית רמלהאגמים
שטח המחצבה (בקמ"ר)
2.8652.5781.1950.1411.208
שטח תת קרקעי
לא רלוונטילא רלוונטילא רלוונטילא רלוונטילא רלוונטי
מיקום ביחס לשטח מוגן
קיים שטח מוגן בתוך המחצבה-
סוג הפעילות המתבצעת
חציבהחציבהחציבהחציבהחציבה
מערכת אקולוגית
יבשתית יבשתית יבשתית יבשתית יבשתית

 מחצבת נשר רמלהקדמהתמרהנשר - חרסית רמלהאגמים
גודל השטח המוגן או המשוקם (בדונם)
62
סך כל השטח המופר שטרם שוקם
1145.216621448620
שטח שהופר במהלך שנת 2016
89.269000
שטח ששוקם במהלך 2016
-

קרא עוד על מחצבות נשר

x

חציבה אנכית ללא פיצוצים

המחצבה ברמלה תוכננה מלכתחילה כך שימוזערו השפעותיה הסביבתיות. החציבה מתמקדת בחפירה בירידה אנכית אל מעבה הקרקע ללא פיצוצים. סביב המחצבה נבנו סוללות עפר מלאכותיות בגובה של 10 מטר ויותר ועליהן ניטעו עצים המשתלבים בנוף הצמחייה הטבעית. פעילויות אלו מפחיתות באופן משמעותי הפרעות סביבתיות, החל ברעש ואבק וכלה בצמצום ההפרעות הנופיות.

מסוע אבן גיר

במסגרת מאמצי החברה לצמצם את ההשפעות הסביבתיות, הוקם במפעל רמלה מסוע מקורה אשר מחבר ישירות בין המחצבה למפעל וכך מהווה חלופה לעשרות משאיות שגרמו לעומסי תנועה ולזיהום אוויר. המסוע ממוקם מעל פני הקרקע על עמודים ובכך מאפשר מעבר חופשי של כלי רכב חקלאיים וחיות בר ואינו מהווה מחסום הקוטע בתי גידול של בעלי החיים באזור.
השימוש במסוע מפחית משמעותית את צריכת האנרגיה ופליטת גזי החממה לטון אבן לק"מ בהשוואה לשינוע במשאית. קירוי המסוע מפחית את כמות האבק שנפלט לאוויר ומגן על חומר הגלם מרטיבות, ובכך מצמצם במעט את צריכת הדלק הדרושה לייבוש החומר בתהליך ייצור הקלינקר. בנוסף למחצבות רמלה, לנשר מחצבה היסטורית בחיפה - מחצבה קונבנציונלית החצובה בצלע ההר, בדומה לשאר המחצבות בארץ.

שימור במחצבות: ממצאים ארכיאולוגים

ישראל נמצאת באזור בעל חשיבות היסטורית גדולה וארוכת שנים. נשר משקיעה משאבים רבים בשיתוף רשות העתיקות לצורך חפירות הצלה ופעולות שימור של שלל ממצאים ארכיאולוגיים בשטחי המחצבות במפעליה.
במחצבת נשר ברמלה התגלו עתיקות מתקופות קדומות (מהתקופה הרומית הקדומה ומהתקופה הביזנטית). מידע נוסף ניתן למצוא בדוחות הסביבתיים של נשר לשנים 2004 ו- 2006. חלק קטן מהמוצגים נמצאים במרכז המבקרים של החברה בסמוך למפעל החברה ברמלה.

סקרי טבע ונוף ושימור מגוון המינים

כחלק מתהליך החציבה במחצבת רמלה, נערך סקר טבע ונוף על פי הנחיות המשרד להגנת הסביבה. בתחום ההרחבה נערך סקר בוטני בניסיון לזהות גיאופיטים (צמחי בצל ופקעת) הנחשבים צמחים מוגנים על פי החוק. מסקר הגיאופיטים שנערך בשנת 2007 נמצא כי יש מספר ריכוזים משמעותיים של רקפות וכלניות. נשר אימצה את מסקנות הסקר ופעלה בהתאם. נעשה פינוי גיאופיטים משטח של כ- 80,000 מ״ר המיועד לחציבה. הפינוי נעשה על ידי קבלן חיצוני ובפיקוח רשות הטבע והגנים, והם נשתלו מחדש. נשר פועלת באופן שוטף למניעת הרס צמחיה אשר נמצאת בתחום המחצבה הפעילה. במהלך 2015 הועתקו עצים מוגנים משטח המחצבה לאזורים חלופיים.

שימוש מושכל באנרגיה

13.7%

שימוש בדלקים חלופיים בשנת 2016

תעשיית המלט הינה צרכנית משמעותית של אנרגיה ולכן צמצום וייעול בצריכתו הינו אחד האתגרים הגדולים העומדים בפני תעשייה זו. נשר משקיעה משאבים רבים בחיפוש אחר אנרגיה חלופית כדי להבטיח את עתיד החברה. כך למשל, החברה עושה שימוש בדלק מבוסס פסולת (RDF – Refuse-Derived Fuel). ה –RDF הוא דלק מעובד אשר מיוצר מפסולת תעשייתית ועירונית בעלת ערך אנרגטי גבוה. בנוסף, נעשה שימוש בממסים משומשים כתחליף לדלקים. כך נמנע הצורך בהשמדתם ונשר מפחיתה את צריכת הדלק הפוסילי שלה.

כיום עומד ניצול תחליפי הדלקים על כ- 13.7% מסך תמהיל הדלקים, תוך שאיפה להגדיל רכיב זה באופן משמעותי בשנים הקרובות עד לרמה של 20% מתמהיל הדלקים בשנת 2018.

נשר עוסקת באופן שוטף בשיפור טכנולוגייות הייצור. בשנת 2006 החלה הפעלה של טחנת מלט מהמתקדמות והיעילות בעולם, החוסכת כ-20% מצריכת החשמל. החל משנת 2010 המפעל ברמלה צורך חשמל מתחנת כוח המופעלת באמצעות גז טבעי.

כלכלה מחזורית
(circular economy)

כלכלה מחזורית מתייחסת למעבר ממערכות ייצור וצריכה לינאריות למערכות תעשייתיות סגורות ומחזוריות. מערכות ייצור לינאריות, המקובלות כיום בעולם, הינן מערכות תעשייתיות בהן חומרי הגלם מעובדים ומנוצלים לייצור המוצרים, ולאחר השימוש מסולקים כפסולת לאתרי הטמנה או משוחררים לסביבה בצורה שאינה מוסדרת.

הכלכלה המחזורית מציעה ראייה חדשה בה אין ״פסולת״, אלא תוצרי לוואי שיכולים לשמש בתהליכי ייצור כמשאב ולא כמטרד. בתכנון נכון, כל ״פסולת״ בעיבוד תעשייתי נכון יכולה לשמש לטובת ייצור מוצרים חדשים, דומים או אחרים, כחלפים או בתהליכים תעשייתיים אחרים. כך מתקבלת יעילות מקסימלית. חברות הנוקטות בגישה זאת מגלות מהר מאוד שכדאי להן לבנות מוצרים טובים יותר, אשר בעיצוב מראש ניתנים לפירוק ומחזור בצורה יעילה. חלקן אף מנצלות את הכלכלה השיתופית: במקום למכור מוצרים ללקוחות, דוגמת כלי רכב, הן שומרות את הבעלות אצלן, משמרות כך את חומרי הגלם והמוצרים, ומאפשרות ללקוחות לשכור את כלי הרכב. הלקוחות מבחינתם זכו לניידות הנדרשת ללא צורך בהוצאה מוקדמת על רכישת הרכב ואילו החברה היצרנית שימרה אצלה את הרכב עצמו - ברזלים, פלסטיקה, רכיבים אלקטרוניים ומרכיבים רבים נוספים בהם תוכל לעשות שימוש עתידי.

צריכת דלקים

GJ
  • 2006
    13858653
    535340
    164561
    121550
    0
  • 2007
    13597349
    668014
    146845
    126058
    0
  • 2008
    12964488
    444400
    126020
    131495
    0
  • 2009
    10534574
    121402
    108532
    91490
    0
  • 2010
    12363239
    176508
    90386
    83062
    2963
  • 2011
    13527963
    464438
    120706
    134000
    2245
  • 2012
    13752445
    493449
    122374
    215000
    2525
  • 2013
    12963000
    722715
    121245
    193000
    2464
  • 2014
    13913000
    443922
    118320
    557000
    2794
  • 2015
    11566961
    101461
    122735
    1002000
    2733
  • 2016
    10765000
    194000
    112000
    1769000
    3000
    77000
    • 0M
    • 2.5M
    • 5M
    • 7.5M
    • 10M
    • 12.5M
  • פטקוק+פחם
  • מזוט
  • סולר
  • דלקים חלופיים
  • בנזין
  • גז טבעי

אנרגיה תרמית לטון קלינקר

GJ/t cli
  • 2006
    3.21
  • 2007
    3.17
  • 2008
    3.10
  • 2009
    2.95
  • 2010
    3.13
  • 2011
    3.19
  • 2012
    3.27
  • 2013
    3.25
  • 2014
    3.31
  • 2015
    3.19
  • 2016
    3.28
    • 0
    • 0.8
    • 1.6
    • 2.4
    • 3.2
    • 4

צריכת חשמל

MWh
  • 2006
    515000
  • 2007
    524000
  • 2008
    503200
  • 2009
    435000
  • 2010
    478000
  • 2011
    527000
  • 2012
    543955
  • 2013
    565830
  • 2014
    583180
  • 2015
    522130
  • 2016
    530950
    • 0k
    • 150k
    • 300k
    • 450k
    • 600k
    • 750k

צריכת חשמל לטון מוצר

kWh/t cement
  • 2006
    101.2
  • 2007
    104.8
  • 2008
    103.5
  • 2009
    91.4
  • 2010
    93.0
  • 2011
    96.2
  • 2012
    92.3
  • 2013
    88.4
  • 2014
    88.3
  • 2015
    83.4
  • 2016
    84.0
    • 0
    • 25
    • 50
    • 75
    • 100
    • 125

RDF – פסולת כחומר גלם

65מיליוני ₪

להקמת מערך לקליטת והזמנת דלק מבוסס פסולת (RDF - Refuse Derived Fuel)

בשנת 2014 השלימה נשר פרויקט בהשקעה של 65 מיליוני ₪, במסגרתו הוקם במפעל ברמלה מערך לקליטת והזנת דלק מבוסס פסולת (RDF – Refuse-Derived Fuel). ה–RDF הוא דלק מעובד אשר מיוצר מפסולת תעשייתית ועירונית בעלת ערך אנרגטי גבוה. על מנת לייצרו, מופרדים חומרים כגון נייר, קרטון, ניילונים, פלסטיק, גזם, טקסטיל וכו', והם נגרסים לשבבים בהם ניתן להשתמש כדלק למתקנים שונים. השימוש ב-RDF מקובל מאוד ומשמש חומר הזנה למפעלי מלט רבים ברחבי העולם.

לשימוש ב-RDF יתרונות סביבתיים רבים, כגון צמצום כמויות הפסולת המועברות להטמנה (וכן צמצום הפליטות לאוויר כתוצאה משינוע הפסולת למטמנות בדרום הארץ) וצמצום פליטות של גזי חממה.

untitled-2

של פסולת כמקור אנרגיה בכבשני מלט אינו גורם לעליה בפליטות של מזהמי אויר, בשל זמן שהייה ארוך בכבשנים, טמפרטורה גבוהה ומגע ישיר בין הלהבה לחומר הגלם (הסופח אליו מרכיבים אנאורגניים ב-RDF)

בשנת 2016 נשר קלטה 41,836 טון של RDF. נשר צפויה לקלוט כ־ 150,000 טון RDF בשנה החל משנת 2018.

music

אודות הפרוייקט

891112

צריכת מים

עיקר צריכת המים של נשר כיום מנוצלת לקירור מתקנים. בנוסף, נעשה שימוש במים להרטבת דרכים לא סלולות והרטבת ערימות חומרי גלם לצורך מניעת פיזור אבק לאוויר. במידת האפשר נשר עושה שימוש במים שוליים כחלופה למים שפירים.

במהלך שנת 2016 עשתה נשר שימוש בכ- 3,278 מ״ק של מים שוליים הכוללים מים מליחים מתחנת הכוח, לצורך הפחתת אבק וקירור כחלופה לשימוש במים שפירים. במפעלי נשר ברמלה ובחיפה משמשים המים בתהליך הייצור לצינון האוויר במגדלי הקירור, לקירור המלט בטחנות המלט להרטבת דרכים למניעת אבק ולצרכים סניטריים.

בשיטות הישנות לייצור מלט (קווים רטובים) נעשה שימוש מוגבר במים. צריכת המים ירדה משמעותית מאז שנת 1999, בעקבות השלמת המעבר לתהליך ייצור בקווים יבשים בהם לא נעשה שימוש במים.

בכל מפעלי נשר נעשות פעילויות לצמצום צריכת המים בכלל וצריכת מים שפירים בפרט.

צריכת מים שפירים

מ"ק

 201420152016
נשר
878,859623,172727,184

untitled-5

צריכת מים שוליים (לא שפירים)

מ"ק

 201420152016
נשר
28,30521,7163,278

untitled-6

שפכים

 

מרבית המים באתרי הייצור של נשר משמשים לקירור, הרטבת דרכים ולצרכים סניטריים. עקב כך מרבית השפכים אינם שפכים תעשייתיים אלא שפכים סניטריים. שפכים אלו מועברים ומטופלים במערך הביוב העירוני.
במהלך 2016 הזרימה נשר כ-35,530 קו"ב שפכים למכוני טיפול שפכים.

טיפול בפסולת

טיפול בפסולת בנשר בשנת 2016

  • פסולת למיחזור
  • פסולת להטמנה